ריגול ישראלי בארצות הברית: מתיחות דיפלומטית

ריגול ישראלי בארצות הברית: הסלמה תחת מתיחות דיפלומטית

9 יוני 2026

איום המסווג "קריטי" על ידי הפנטגון

שירותי המודיעין הצבאיים האמריקאים העלו לרמה "קריטית" את האיום של ריגול ישראלי על שטחם. החלטה זו, שנקבעה בשבועות האחרונים, מסמנת קיצוץ עם ההערכות הקודמות, שנחשבו פשוט "גבוהות". הדוח הפנימי, שהוכן על ידי מספר סוכנויות כולל סוכנות המודיעין ההגנתית (DIA), מדגיש עוצמת פעילויות ישראליות המכוונות למשא ומתן האמריקאי במזרח התיכון.

הרשויות האמריקאיות זיהו נסיונות האזנה אלקטרונית המכוונים לפקידים מרכזיים. ביניהם סטיב ויטקוף, משא ומתן לשעבר של ממשל טראמפ, ופקידים בכירים בפנטגון כמו אלברידג' קולבי ומייקל דימינו. מהלכים אלה מתזמנים עם השיחות הנוכחיות על הסכם שלום עם איראן, נושא רגיש במיוחד לישראל.

פרקטיקות שהיו מותרות, כעת מוטלות בספק

היחסים בין וושינגטון לתל אביב תמיד כללו מידה של ריגול הדדי. דינמיקה זו, שהתקבלה מזמן, מוטלת כעת בספק על ידי ארצות הברית. הגילויים האחרונים מצביעים על כך שהשיטות הישראליות חצו קו אדום בכוונן ישירות לדיונים הפנימיים של הממשל האמריקאי.

מסמך של סוכנות הביטחון והמודיעין ההגנתי (DCSA) מזכיר טכניקות מגוונות, החל ממעקב אלקטרוני ועד להסתננות אנושית. פרקטיקות אלה, אם כי נפוצות בין בעלות ברית, מקבלות ממד חדש בהקשר הנוכחי. המלחמה באיראן והמתיחות האזורית מחריפים את החשדות, ודוחפים את ארצות הברית להחמיר את עמדתה.

תגובות שונות בתוך הממשל האמריקאי

הבית הלבן לא הגיב רשמית לטענות אלה. עם זאת, מספר פקידים במחלקת המדינה הביעו את אי שביעות רצונם בפרטיות. חלקם סבורים שהסלמה זו עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, עמוד התווך של היחסים ביניהן במשך עשורים.

בקונגרס, התגובות חלוקות. חלק מהנבחרים הרפובליקנים ממזערים את העניין, ומדגישים שריגול בין בעלות ברית נותר מציאות גיאופוליטית. אחרים, בעיקר בקרב הדמוקרטים, קוראים לתגובה נחרצת. הם חוששים שפעילויות אלה עלולות לערער את האמון הנחוץ לניהול משא ומתן מורכב, כמו אלה עם טהראן.

ישראל שומרת על עמדה של הכחשה רשמית

תל אביב לא הגיבה ישירות להאשמות האמריקאיות. הרשויות הישראליות מזכירות באופן קבוע את זכותן להגן על עצמן מפני איומים אזוריים, בעיקר אלה המוצבים על ידי איראן. הן מדגישות שהשירותים המודיעיניים שלהן פועלים במסגרת הביטחון הלאומי, ללא כוונה ספציפית נגד ארצות הברית.

עם זאת, מקורות קרובים לממשל הישראלי מכירים באופן לא רשמי שהמתיחות הנוכחית עלולה להסביך את חילופי המידע. שיתוף הפעולה במודיעין, קריטי לשתי המדינות, עלול לסבול מהגבלות אם ההאשמות יימשכו. חלק מהאנליסטים הישראלים סבורים שמשבר זה משקף חוסר אמון גובר בין שתי בעלות הברית, המונע על ידי חילוקי דעות אסטרטגיים.

הקשר האזורי הנפיץ

עניין זה מתרחש בהקשר של מספר משברים סימולטניים. המשא ומתן עם איראן, שהוחיוו ב-2025 לאחר קריסת הסכם וינה מ-2015, נמצא במבוי סתום. ארצות הברית מחפשת לקבל ערבויות על התוכנית הגרעינית האיראנית, בעוד ישראל מכפילה את התקפותיה המונעות נגד המיליציות התומכות באיראן בסוריה ובעיראק.

הסכם ההגנה ההדדית בין ישראל לארצות הברית, שנחתם ב-2020, נותר בתוקף. עם זאת, המתיחות האחרונה עלולה לעודד את וושינגטון לבחון מחדש היבטים מסוימים של שיתוף פעולה זה. הסכמי אברהם, שנורמלו את היחסים בין ישראל למספר מדינות ערביות, גם הם מוחלשים על ידי חוסר היציבות האזורי.

השלכות על בריתות בינלאומיות

משבר זה עלול להיות בעל השפעות מעבר ליחסים הדו-צדדיים. האיחוד האירופי, המעורב במשא ומתן עם איראן, צופה במצב בדאגה. בריסל חוששת שהמתיחות עלולה להחליש את המאמצים הדיפלומטיים למניעת הסלמה צבאית. סין ורוסיה, התומכות בטהראן, עלולות לנצל את הפילוג הזה כדי לחזק את השפעתן במזרח התיכון.

מדינות המפרץ, המסורתית קרובות לארצות הברית, עלולות גם לבחון מחדש את עמדתן. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, החותמות על הסכמי אברהם, עלולות להסס לסייע ביוזמות אזוריות אם חוסר האמון בין וושינגטון לתל אביב יימשך.

פרספקטיבות של הרגעה או הסלמה

כמה תרחישים מתגבשים לשבועות הקרובים. האפשרות הראשונה תהיה דיונים בדלתיים סגורות בין שתי המדינות כדי להפיג את המשבר. ארצות הברית עשויה לדרוש ערבויות להגבלת פעילויות הריגול הישראליות, בתמורה להמשך תמיכתה הצבאית.

השערה שנייה תראה הסלמה במתחים, עם צעדי תגמול אמריקאיים. אלה עשויים לכלול הגבלות על העברת טכנולוגיות רגישות או צמצום הסיוע הצבאי. ישראל, מצידה, עשויה להחמיר את עמדתה על ידי הגברת התקפות מנע נגד איראן, בסיכון של עימות ישיר.

מסקנה: בין ריאלפוליטיק לקרע אסטרטגי

פרשה זו מדגימה את מגבלות הריאלפוליטיק בין בעלות ברית. בעוד שריגול הדדי תמיד היה קיים, העצמתו בהקשר של משבר אזורי מציבה אתגר חסר תקדים. ארצות הברית וישראל חייבות כעת לבחור בין שימור השותפות האסטרטגית שלהן או לסכן קרע עם השלכות בלתי צפויות.

החודשים הקרובים יהיו מכריעים. המשא ומתן עם איראן, הבחירות בארצות הברית בנובמבר 2026 והתפתחות הסכסוך באוקראינה עשויים להשפיע על המצב. דבר אחד בטוח: האמון, אחת שנפגע, יהיה קשה לשקם. שתי המדינות יצטרכו למצוא איזון בין האינטרסים הלאומיים שלהן לצורך בשמירה על ברית חיונית לביטחונן.

נקודות מפתח

• הפנטגון העלה לרמה קריטית את האיום של ריגול ישראלי.
• החלטה זו מסמנת קרע עם ההערכות הקודמות.
• המתחים מתעוררים בהקשר של משא ומתן עם איראן.
• התגובות בתוך הממשל האמריקאי הן מנוגדות.
• משבר זה עלול להיות בעל השפעות על הבריתות הבינלאומיות.

מקורות

1. Le Figaro - "«Niveau critique» : le Pentagone relève au plus haut la menace de contre-espionnage israélien". (משני)
2. Liberation - "Le Pentagone relève au plus haut la menace de contre-espionnage israélien". (משני)
3. O Globo Mundo - "Pentágono vê crescente ameaça de espionagem vinda de Israel". (משני)
4. The Hindu World - "Pentagon raises threat of Israeli spying to 'critical': U.S. media". (משני)
5. Radio Canada Monde - "Le Pentagone relève au plus haut la menace de contre-espionnage israélien". (משני)
6. DW English - "US-Israel: What are the allegations of espionage all about?". (משני)

שקיפות: 6 מקורות (0 ראשוניים, 6 משניים). אימות: 9 ביוני 2026.

Truthyx - 9 ביוני 2026