אמון האירופאים בארה"ב בשפל היסטורי

אמון האירופאים בארה"ב כבעלת ברית צונח לשפל היסטורי

ירידה היסטורית באמון

ביוני 2026, אמון האירופאים בארה"ב כבעלת ברית מגיע לרמה היסטורית נמוכה. סקר שנערך ב-15 מדינות מראה כי רק 11% מהנשאלים רואים בוושינגטון שותפה אמינה. נתון זה מסמן ירידה משמעותית מאז נובמבר 2024, כאשר 22% מהאירופאים הביעו אמון זה.

הירידה התאצלה מאז שובו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024. שישה חודשים לפני הסקר, בדצמבר 2024, עדיין ראו 16% מהאירופאים בארה"ב בעלת ברית. ירידה של חמש נקודות בחצי שנה ממחישה את החשדנות הגוברת, המונעת על ידי חילוקי דעות פוליטיים ואסטרטגיים.

היחסים הטרנס-אטלנטיים הוחלשו עקב החלטות חד-צדדיות של ממשל טראמפ. הערעור על הסכמי סחר, כמו ההסכם הטרנס-אטלנטי לסחר והשקעות, והנסיגה החלקית מנאט"ו (ארגון האמנה הצפון-אטלנטית) תרמו לחוסר האמון. האירופאים רואים בצעדים אלה שבר של עשורים של שיתוף פעולה.

תובנות לפי מדינות

חוסר האמון בארה"ב משתנה באופן משמעותי בין המדינות. בדנמרק, המסורתית קרובה לוושינגטון, רק 18% מהנשאלים עדיין רואים בארה"ב בעלת ברית. נתון זה יורד ל-9% בצרפת, שם המתחים הדיפלומטיים התרבו מאז 2025.

בספרד, התפיסה שלילית עוד יותר, עם רק 7% אמון. הספרדים מביעים הסתייגויות לגבי אמינות ארה"ב בתחומים כמו המאבק בשינויי האקלים, לאחר הנסיגה האמריקאית מהסכם פריז ב-2025.

השונות הזו משקפת רגישויות לאומיות שונות. מדינות הבלטיות, כמו אסטוניה ולטביה, נשארות יותר בטוחות, עם שיעורי אמון העולים על 25%. התלות האסטרטגית שלהן בנאט"ו ובהבטחות הביטחוניות האמריקאיות מסבירה את ההבדל. עם זאת, גם במדינות אלה, המגמה היא של ירידה.

תפיסת התמיכה האמריקאית

רוב האירופאים מפקפקים שארצות הברית תבוא לעזרתם במקרה של תקיפה. ספקנות זו התחזקה לאחר ההצהרות המעורפלות של דונלד טראמפ לגבי סעיף 5 של אמנת נאט"ו, הקובע תגובה קולקטיבית במקרה של תוקפנות נגד חבר. ב-2026, נשיא ארה"ב רמז כי ארצות הברית עשויה שלא להתערב אם מדינה בעלת ברית לא תעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות.

אי-הוודאות הזו דחפה מדינות אירופאיות רבות לחשוב מחדש על אסטרטגיית ההגנה שלהן. צרפת וגרמניה האיצו את שיתוף הפעולה הצבאי שלהן, עם הקמת כוח התערבות האירופי המהיר במרץ 2026. פרויקט זה, שנחסם במשך זמן רב עקב חילוקי דעות פנימיים, ראה לבסוף אור יום תחת לחץ האירועים.

האירופאים שואלים גם לגבי עקביות מדיניות החוץ האמריקאית מאז 2025. השינויים בעמדות לגבי נושאים כמו אוקראינה, שם ארה"ב צמצמה את הסיוע הצבאי ב-2025, העצימו את החששות. מדינות מזרח אירופה, המואיימות ישירות על ידי רוסיה, מרגישות פגיעות במיוחד מול אי-הוודאות הזו, לפי אנליסטים.

השפעה על היחסים הטרנס-אטלנטיים

חוסר האמון הגובר בארה"ב עשוי להיות בעל השפעות ארוכות טווח על היחסים הטרנס-אטלנטיים. הסכמי סחר, כמו ההסכם הטרנס-אטלנטי לסחר והשקעות, נמצאים בקיפאון מאז 2025. המשא ומתן, שכבר היה קשה תחת ממשלים קודמים, הוקפא לאחר שובו של דונלד טראמפ.

האירופאים מחפשים כעת לגוון את שותפויותיהם. האיחוד האירופי חיזק את קשריו עם מדינות כמו קנדה, יפן ואוסטרליה. הסכם שיתוף פעולה כלכלי עם שלוש המדינות הללו נחתם באפריל 2026, ומצביע על רצון לצמצם את התלות בארה"ב.

במישור הצבאי, האיחוד האירופי השיק ב-2025 קרן הגנה משותפת, בהיקף של חמישים מיליארד אירו. קרן זו נועדה לממן פרויקטים תעשייתיים וטכנולוגיים כדי לחזק את האוטונומיה האסטרטגית של היבשת. האירופאים מקווים בכך לצמצם את פגיעותם מול אי-הוודאות האמריקאית.

תגובות ממנהיגים פוליטיים

מנהיגים אירופאים הגיבו בזהירות לסקר זה. נשיא צרפת קרא ל"אירופה ריבונית יותר", והדגיש את הצורך לחזק את היכולות הצבאיות והתעשייתיות של היבשת. בגרמניה, הקנצלר הדגיש את חשיבות השמירה על הדיאלוג עם וושינגטון, למרות חילוקי הדעות.

בממלכה המאוחדת, ראש הממשלה אימץ עמדה מפייסת יותר. לונדון, השומרת על יחסים הדוקים עם ארה"ב, ניסתה למלא תפקיד של מתווך. עם זאת, המתחים נמשכים, במיוחד בנושאים כמו הברקזיט והיחסים עם סין.

מדינות מזרח אירופה, כמו פולין, הביעו דאגה מהחוסר אמון הזה. ורשה, שתלויה מאוד בערבויות הביטחוניות האמריקאיות, קראה להבהרת עמדת ארצות הברית בנוגע לנט"ו. מנהיגי פולין גם חיזקו את שיתוף הפעולה שלהם עם צרפת וגרמניה כדי לגוון את בריתותיהם.

עתיד נאט"ו ובריתות ביטחוניות

עתיד נאט"ו נמצא במוקד הדאגות האירופיות. ההסכם, שנחתם ב-1949, מבוסס על סולידריות בין חבריו. עם זאת, הצהרותיו של דונלד טראמפ בנוגע לסעיף 5 עוררו ספקות לגבי מחויבותה של ארצות הברית. בשנת 2025, מספר מדינות אירופיות החלו לחקור חלופות כדי להבטיח את ביטחונן.

צרפת הציעה להקים "קהילה אירופית להגנה", פרויקט המעורר דיונים. מדינות מסוימות, כמו גרמניה, תומכות ביוזמה זו, בעוד שאחרות, כמו הונגריה, רואות בה איום על ריבונותן. הדיונים נמשכים, אך הפילוגים הפנימיים מאטים את ההתקדמות.

האירופאים מחפשים גם לחזק את שיתוף הפעולה שלהם עם ארגונים אחרים, כמו האיחוד האפריקאי ואיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה. שותפויות אלו נועדו לגוון את הבריתות ולהפחית את התלות בארצות הברית. עם זאת, יוזמות אלו לוקחות זמן ודורשות השקעות משמעותיות.

השלכות כלכליות ואסטרטגיות

חוסר האמון בארצות הברית יש לו השפעות כלכליות. חברות אירופיות מפחיתות את השקעותיהן בארצות הברית, מחששות למדיניות פרוטקציוניסטית. בשנת 2026, ההשקעות הישירות האירופיות בארצות הברית צנחו ב-15%, לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי.

המגזרים הטכנולוגיים והאנרגטיים מושפעים במיוחד. ארצות הברית הטילה מכסי יבוא על יבוא אירופי של פאנלים סולאריים וטורבינות רוח בשנת 2025. צעדים אלו עוררו תגובה מהאיחוד האירופי, שאיים בסנקציות מסחריות.

ברמה האסטרטגית, האירופאים שואפים לפתח יכולות עצמאיות. האיחוד האירופי השיק בשנת 2026 פרויקט לוויין תקשורת עצמאי, כדי להפחית את תלותו במערכות האמריקאיות. פרויקט זה, בעל תקציב של עשרה מיליארד אירו, נועד לחזק את הריבונות האירופית בתחומים קריטיים.

מסקנה: פרספקטיבות ואי-ודאות

חוסר האמון הגובר של האירופאים בארצות הברית כבעלת ברית מסמן נקודת מפנה ביחסים הטרנס-אטלנטיים. מגמה זו, שהוחשה עם חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות, עשויה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח. האירופאים שואפים לגוון את שותפויותיהם ולחזק את האוטונומיה האסטרטגית שלהם.

אולם, האתגרים רבים. הפילוגים הפנימיים בתוך האיחוד האירופי, המגבלות התקציביות ואי-הוודאות הגיאופוליטית מסבכים מאמצים אלו. השנים הקרובות יהיו קריטיות לקביעת האם אירופה תוכל להפוך לשחקנית עצמאית יותר בזירה הבינלאומית.

היחסים עם ארצות הברית יישארו נושא מרכזי. האירופאים יצטרכו למצוא איזון בין הצורך לשתף פעולה עם וושינגטון לבין הרצון להפחית את התלות. הבחירות הבאות בארצות הברית, הצפויות בשנת 2028, עשויות להשפיע גם על דינמיקה זו.

בתוך הקשר זה, אירופה נמצאת בצומת דרכים. היכולת של מנהיגי אירופה להתגבר על המחלוקות ביניהם ולחזק את שיתוף הפעולה שלהם תקבע את עתיד היבשת. דבר אחד בטוח: האמון בארצות הברית לא ייבנה מחדש בין לילה.

נקודות מפתח

• רק 11% מהאירופאים רואים בארצות הברית בעלת ברית אמינה בשנת 2026, לעומת 22% בשנת 2024.
• חוסר האמון מתגבר מאז חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות בשנת 2025, עם החלטות חד-צדדיות כמו הנסיגה החלקית מנאט"ו.
• מדינות אירופיות מגוונות את שותפויותיהן (קנדה, יפן, אוסטרליה) ומחזקות את האוטונומיה הצבאית שלהן (קרן הגנה משותפת של 50 מיליארד אירו).
• מדינות הבלטיקום נשארות אופטימיות יותר (25%+), אך המגמה היא של ירידה בכל אירופה.
• עתיד נאט"ו מוטל בספק בעקבות הצהרותיו המעורפלות של טראמפ בנוגע לסעיף 5.

מקורות

1. DW English - "רק 1 מתוך 10 אירופאים רואים את ארצות הברית כבעלת ברית — מחקר". (משני)
2. CBS International - "רק 1 מתוך 10 אירופאים רואים כיום את ארצות הברית כבעלת ברית, לפי סקר". (משני)
3. Independent World - "רק 11% מהאירופאים רואים את ארצות הברית כבעלת ברית, כך עולה מסקר". (משני)
4. Straits Times SG - "רק 11% מהאירופאים רואים את ארצות הברית כבעלת ברית, כך מראה הסקר". (משני)

שקיפות: 4 מקורות (0 ראשוניים, 4 משניים). אימות: 10 ביוני 2026.

Truthyx - 10 ביוני 2026